מושגי יסוד על זיתים


מושגים

בודידה – מין ספל חצוב בסלע ובו היו כותשים את הזיתים.

בית בד – מקום עצירת השמן. נקרא כך על שם הבד הגדול – קורת עץ כבדה שבעזרתה היו סוחטים את רסק הזיתים,

"שלא נקרא בית הבד אלא על שם הקורה" (בבא בתרא סז,עד)

בית גלעין – הפרי כולו.

ברנע – שם זן של זיתים פרי טיפוח ישראלי, מכיל כ-25% שמן.

גפת – הפסולת הנשארת מהזיתים לאחר שהפיקו מהם את השמן. הגפת משמשת חומר לבעירה, למאכל בהמות, לדשן ולתעשית סבון.

גרגור – שיטה למסיק זיתים , קטיף של כל זית בנפרד.

גרופית – ענפים צעירים היוצאים מתחתית הגזע והשורש.

דילול – עקירת זיתים כדי להשאיר רווח בין העצים.

זג – קליפה חלקה ושקופה העוטפת את הציפה.

חבט – שיטה למסיק זיתים ע"י חבטות על ענפי העץ.

חוטר – ענף היוצא מגזע עץ הזית.

חליבה – אחת משיטות למסיק זיתים – הקטיף נעשה במשיכת הפרי לאורך הגיבעול.

ים – האבן התחתונה שאליה שופכים את הזיתים.

כבישה קרה – תהליך ההפרדה של נוזלי הזית השמן והמים בלא חימום כדי לשמור על כל המרכיבים הבריאותיים של השמן.

מוהל - הנוזל השמנוני שיוצא מכבישת הזיתים, שהוא בעצם תערובת של הרבה מים, לכלוך ושמן זית.



ממל – האבן המסתובבת המועכת את הזיתים.

מכבש – מכונה המורכבת מבורג עץ גדול שמוריד את לוח העץ הכבד על העקלים.

מפרכה - האבן המסתובבת המועכת את הזיתים. השם מפרכה, כי היא פורכת את הפרי ומרסקת את גלעיניו, שם אצור רוב השמן.

עקלים – סלים שלתוכם שופכים את עיסת הזיתים.

ציפה – פרי עץ הזית עשוי ציפה רכה, החלק הבשרני העוטף את הגלעין נקרא ציפה.