קובור בני ישראל

מבנים מיגאליתיים משני צידי הכביש המובילים ליישוב אדם. בחפירות שנערכו באחד המבנים לא נמצאו ממצאים המאפשרים הסקת מסקנות. יש חוקרים הסבורים שהמבנים הקיימים אינם אלא הבסיס למבנים עיליים שנהרסו. יש חוקרים הסבורים שכאן מקום קבורתה של רחל אימנו.

* * *

ממזרח לשכונה הירושלמית פסגת-זאב, בין יובליו העליונים של נחל פרת (ואדי קלט), יושב הכפר חיזמא. בינו לבין היישוב הקהילתי גבע-בנימין (המכונה בשם העממי 'אדם', לזכרו של אלוף יקותיאל - 'קותי' אדם) נראים בצד הכביש "עוקף רמאללה" חמישה מבני אבן נמוכים, גדולים ומוארכים, המכונים בערבית "קובור בני-איסראאיל" ("קברי בני-ישראל"). מניחים, כי שימשו לקבורה בתקופת-הביניים הכנענית (בין הקרומה לתיכונה, 1900-2200 לפני הספירה), שהותירה אחריה בארצנו הרבה מגאליתים – מבנים עשויים אבני-ענק ("מגאס" ביוונית משמעותו "עצום" ו"ליתוס" הוא אבן"): מצבות, קברי שולחן ("דולמנים"), גילגלים ומיתחמי ענק, כאלה שאנו מכירים מן הגולן.

תושבי חיזמא והסביבה, אשר חשו לפי תומם בקדמותם של קברים אלה, העדיפו לפיכך שלא לייחס אותם ל"יאהוד" – הם היהודים, שעדיין ישבו כאן שעה שנכבשה ארצנו על-ידי המוסלמים במאה השביעית לספירה - אלא ל"בני-ישראל", מתקופת המקרא הקדומה יותר, כאלפיים שנה לפני אותו כיבוש, מכאן הכינוי "קובור בני-איסראאיל" לאתר זה - בעוד הקברים המאוחרים שממערב לכפר מידיא-מודיעין, שהמסורת רואה בהם את קברי החשמונאים, אכן מכונים שם בערבית "קובור אל-יאהוד" ("קברי היהודים").

בני שבט בנימין, שהתנחל תחילה במזרחם של הרי בית-אל (בעוד הגבעונים יושבים במערבם), כבר מצאו כאן את מבני הקבורה הגמלוניים הללו - אשר קדמו להתנחלות בני-ישראל בכאלף שנה לפחות. ממדיהם המרשימים והוד הקדומים האופף אותם גרמו, כמתברר, לבני-בנימין שיתלו בהם את מסורת קבורתה של אם- השבט - ונראה לפיכך כי זה מקומה של "מצבת קבורת רחל" (בראשית לה:כ), היא "קבורת רחל, בגבול בנימין" (שמואל א,י:ב). שאול עבר על-פניה בשובו מן הרמה (היום הכפר א-ראם שבצפון- מערב), בה נמשח ביד שמואל, אל ביתו אשר בגבעה (תל אל-פול) - וזה המקום, בו נתבשר כי "נמצאו האתונות!".

במקום זה נתרחש, ככל הנראה, גם סיפור מותה של רחל בהקשותה ללדת את בנימין, בן-זקוניה - בין בית-אל, הוא הכפר ביתין שבצפון, לבין אפרת (היא "פרת", שם טמן לימים הנביא ירמיהו, בן ענתות-ענאתא הסמוכה בדרום, את אזור הפשתים - יג:ד): "ויסעו מבית-אל, ויהי עוד כברת-דרך לבוא אפרתה, ותלד רחל ותקש בלדתה. . . ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה. . . ויצב יעקב מצבה על קבורתה - היא מצבת קבורת-רחל עד היום" (בראשית לה:טז- כ). השם "אפרת-פרת" נשתמר בפי יושבי הסביבה בוואדי פארה (הנכתב בערבית "פארתיי), ראשו של ואדי קלט, ובעין-פארה, מקור מימיו העילי - ולפיכך החזירה לו ועדת השמות הממשלתית את השם העברי הקדום "נחל פרת".

כותר: שניים אוחזים בצדיק
מחבר: זיו, יהודה

תאריך: נובמבר 2001 , גליון 95
שם כתב העת: מורשת דרך
כתב העת של מורי הדרך לתיירות בישראל

הוצאה לאור: ישראל טרוול ניוז