כרם חצוב

כרם חצוב -

שיטה חקלאית בלתי ידועה מהתקופה רומית-ביזנטית בשומרון תודה רבה לאדם זרטל מהחוג לארכיאולוגיה באוניבסיטת חיפה.
השומרון נהנה מכמות מממוצעת של 600 מ"מ משקעים בשנה .
רוב הרי השומרון בנוי טרסות אך בחלקים הגבוהים לא בנו טרסות ושטחים אלו נשארו לא מעובדים.
השומרון בנוי משלוחות ,גבעות ועמקים פנימיים בנויים מסלעי גיר וקרטון.אזורים אלו מצטיינים בגיר וקרטון קשה ורך לסירוגין, היוצרים שכבות סלע עם מרווחים ביניהן. בעקבות משקעים שסחפו את הקרקע מעל הסלע נוצר מחסור בקרקע וריבוי סלעים על פני רבע ועד מחצית משטח הגבעות.סדקים שנוצרו בסלעים התרחבו עקב פעולות המסה{ קראסט}לחללים, ואלה התמלאו בחלקם בקרקע.
נראה כי השיטה הנדונה פותחה במידה מסוימת עקב תהליך זה באמצעות ניצול החללים שבסלע כמצע לשורשי הגפן.
רוב החללים התמלאו בקרקע סחף והפכו בסיס למצע גידול .
השיטה מבוססת על חציבתם של עשרות ומאות פירים עמוקים וחציבות נוספות לידם, כשהם מרוכזים בקבוצות על פני משטח הסלע של הגבעה.


לשיטה ארבעה מרכיבים :
פירים
הספלולים
חריצי המים
הגיתות

פירים רבועים, מידותיהם הממוצעות 50 # 50 ס"מ { יש גם גדולים יותר }ועומקם מטר אחד או יותר.
הם ממוקמים בשקעים הטבעיים שבמשטחי הסלע ופיזורם אינו רגולארי.
המרחק בין פיר לשכנו עומד על 3-2 מטר בממוצע, אך לעיתים המרחק גדול יותר . רוב הפירים מלאים כיום בעפר שנסחף לתוכם, אך אלו שנשארו פתוחים מגיעים אל החלל הפנימי שבשכבות הסלע .

הספלולים : ספלול הוא גומה חרוטית חצובה בסלע , שקוטרה הממוצע עשרה סנטימטרים ועומקה חמישה סנטימטרים . סביב הפירים מפוזרים ספלולים רבים בדגם בלתי קבוע.
שניים עד ארבעה ספלולים קשורים ישירות לפיר החצוב , אך ספלולים אחרים פזורים על המשטח , גם בלי קשר ישיר אל הפיר.
תפקיד הספלולים אינו מוטל בספק : הם מהווים בסיס לתומכות {קורדונים }, שהגפן מטפסת עליהן .
המרחק בין ספלול לספלול אינו עולה על מטר אחד, מה שמאפשר גמישות במיקום התומכות , ששריגי הגפן מודלים עליהן. ספלולים רבים חצובים על משטח הסלע , שהפירים חצובים בו , והקשר בין הפירים לספלולים ברור . הספלולים מהווים חלק ממכלול הפירים ויחד הם מהווים את הכרם החצוב.

חריצים : על משטח הסלע חרותים לעיתים חריצים או תעלות רדודות . אורכם ממטר אחד עד שלושה ויש להם סעיפים . תפקיד החריצים לרכז את מי הגשמים ולהובילם אל הפיר, ומכאן הקשר בין החריצים למקום הפירים בשקעי הסלע.

הגיתות : בכל ריכוז פירים כמעט יש גם גיתות חצובות להפקת יין . כל גת כוללת משטח דריכה, בור תירוש ומרכיבים נוספים.

ארבעת המרכיבים הנ"ל מהווים יחידה של כרם חצוב .
עם חציבת הפירים מילאו אותם ואת החללים שמתחתם בעפר מעורב בזבל פרות ושתלו בתוכם את שתילי הגפן.
החלל התת-קרקעי ותכולתו הספיקו להתפתחות שורשי הגפן , שהמשיכו לבקע את הסלע ולהרחיב את החלל . בתוך הספלולים השעינו את התומכות ובאמצעותם נבנה הכרם על מחשוף הסלע.
מטרת ההדליה { השענת הגפן על התומכות } להרחיק את הגפן ואת אשכולות הענבים מן הסלע הלוהט בקיץ, להרים אותם כלפי מעלה ולהקל על הבציר . החריצים או התעלות שבסלע ניקזו את מי הנגר אל השתיל , והגיתות שימשו ליצור יין במקום. שלא כבית-הבד
המרכזי, נהגו לחצוב גיתות פרטיות בחלקות העיבוד עצמן. סביב הגת נחצבו ספלולים נוספים , שעמודי הסככה שמעל לגת נתמכו בהם.
סככה זו נועדה ליצירת צל בקיץ ולמניעת התחממות התירוש עקב קרינת שמש הישירה.
יתרונות הכרם החצוב :
• שטחים גדולים של סלע , שאין להם אלטרנטיבה חקלאית נכנסו למעגל העיבוד .
• השתיל נהנה מתנאים עדיפים על כרם רגיל . מחשוף הסלע משמש לו משטח איסוף למי גשם, וכמות המים המגיעה לשתיל גדולה מזו המגיעה אל שתיל במטע רגיל .
• אין צורך בחריש ובעיבוד נגד עשבי הבר , והשטח הסובב את השתיל אינו מאבד מים ומזון.
• ההדליה נוחה ויעילה.
• הזיבול נעשה במישרין אל העץ, ואין אובדן של זבל לטובת עשבים או צמחים מתחרים.


הכרם החצוב במקורות -
הטיפול בגפן ובכרם בימי קדם היה מפותח , ומקורות רבים דנים בהם :
כלאים ה,ד-ג
כלאים ו , ג
משנה פרה ג,י
משנה זבחים יד,א

את נטישת הכרמים החצובים ניתן להסביר בהפסקת גידול הגפן ליין עם הכיבוש המוסלמי. באותה העת החלה רמת העיבוד החקלאי לרדת והאוכלסייה לא נזקקה עוד לשיטה מתוחכמת זו.

מתחת לגבעת הרואה ישנו כרם יפה.
נכנסים לגבעת הרואה 2 בתים לפני המבנה של מפעל הפיס יש שביל מגרגות המוביל למטה יש לרת כ 10 טרסות ושם הכרם החצוב.









גלרייה תמונות:
מבט מקרובמבט מרחוק
מבט מהאמצעספלולים
חריץ שמי גשמים התנקזו והשקונדנדה במיקום מושלם