Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

הוצאה לפועל לא יכולה לעקל כספי פנסיה או פיטורים מדריך לחייב שכספיו עוקלו בהוצאה לפועל

הסוד הגדול מתגלה הוצאה לפועל לא יכולה לעקל כספי פנסיה או פיטורים מדריך לחייב שכספיו עוקלו בהוצאה לפועל

תוכן עניינים

הסוד הגדול מתגלה הוצאה לפועל לא יכולה לעקל כספים שהופקדו בקופת גמל לטובת פנסיה או פיצויי פיטורים כך קבע בית המשפט המחוזי. פסק דין חשוב ומגן על זכויות העובד בהליך הוצאה לפועל

מעסיק פתחה תיק הוצאה לפועל נגד אחד מעובדיו בעקבות פסק דין לטובתו

המעסיק ביקשה לממש עיקולים שהוטלו במסגרת פסק הדין על כספים של העובד שהופקדו בקרן מקפת (כספי פנסיה ופיצויי פיטורים).

רשם ההוצאה לפועל הורה לקרן מקפת "לשבור", טרם מועד הפרעון, את חשבונו של העובד, ולהעביר את הכספים המעוקלים ללשכת ההוצאה לפועל.

קרן מקפת התנגדה, בין היתר, מהסיבה שזכויותיו של העובד הן זכויות פנסיה מוקפאות שלא הבשילו עדיין, וכן מהסיבה שלפי  לסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, כספים של העובד שנצברו בקופת הגמל לקצבה לא ניתנים לעיקול, וזאת גם אם הוטלו העיקולים ע"י נושים של העובד ולא רק במקרים שמבקשי העיקול הם נושי המעביד.

המעסיק ערער פני ראש ההוצאה לפועל, אך הוא קבע שהכספים אינם ניתנים לעיקול במועד זה ולא ניתן לממשם על חשבון חובו של העובד, בין היתר לאור כוונת המחוקק לחזק את יציבותו של הביטחון הסוציאלי של העובד ובני משפחתו ע"י הבטחת כספי הפנסיה מפני עיקולים.

עקב כך הגישה המעסיק בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

המעסיק טען בערעור שאמנם לפי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, הכספים מוגנים מעיקול של נושי המעביד בלבד, אך החוק לא בא להגן על כספי העובד מפני נושיו שלו.

לעומת זאת טענה  קרן מקפת מעמדו של העובד (שהוא "החייב" בתיק ההוצאה לפועל) בקרן הוא של "מבוטח לא פעיל" לאחר שבשנת 1997 הופסק תשלום דמי גמולים בגינו לקרן, וזכויותיו בקרן מוקפאות עד שהוא יגיש בקשה לקבלת תשלום קצבה מהקרן (לאור העובדה כי בינתים הגיע לגיל הזכאות למשיכת הכספים).

בית המשפט המחוזי קיבל את הפרשנות של קרן מקפת וקבע כי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים בנוסח העדכני שלו מקנה הגנה מלאה ומוחלטת מפני עיקול כספים שהופקדו לקופת גמל לקצבה, ללא אבחנה בין רכיב הפיצויים לרכיב הגמול.

ביום 28.7.98 נתקבל בכנסת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 18), התשנ"ח-1998, והוספה תוספת לסעיף 26 שזו לשונה:

" 1. תיקון סעיף 26 –

בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 2, בסעיף 26(א) ברישה, אחרי " " יבוא " לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטוריםאו ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה".

בדברי ההסבר לתיקון זה הוסבר הרציונאל לתוספת זו, באופן הבא:

"לאחרונה החלו נושים להטיל עיקול על כספים ששולמו לקרנות פנסיה בנימוק שהגנת סעיף 26 לחוק אינה חלה על כספים ששולמו לקופת גמל לקצבה.

מוצע  את ההגנה מפני עיקול או שעבוד גם על כספים ששולמו לקופת גמל לקצבה וזאת כדי להבטיח שמירת הבטחון הסוציאלי של העובד ובני משפחתו."להחיל במפורש (הצעת חוק ודברי הסבר פורסמו בהצעת חוק 2679, תשנ"ח, עמ' 192)

במהלך הדיון בכנסת בקריאה הראשונה נאמרו הדברים הבאים ע"י ח"כ יוסי כ"ץ אשר ענייינם חשפית עובדים לעיקולים בהוצאה לפועל

"הצעת החוק הזאת נועדה לפתור את אחת הבעיות המעיקות על ציבור העובדים במדינת ישראל וזו החשיפה של כספי העובד להטלת עיקולים. עד כמה שהדבר מדהים מסתבר שעובד שחוסך כדי להבטיח את זכויות הפנסיה שלו חשוף לאפשרות של הטלת עיקולים על כספי הפניסה על ידי כך פוגעים לא רק בעובד אלא פוגעים בבני משפחתו… . , כי במדינת ישראל יש חוק שמגן באופן מוחלט על הפרשות של מעביד לצורך פיצויי פיטורים, ואי אפשר לעקל זכויות של פיצויי פיטורים.מסתבר שלפי החוק במדינת ישראל הכספים האלה אינם מוגנים מפני עיקול, העברה או שעבודזאת בניגוד לכספי פיצויי הפיטורים

ההגיון אומר, שאם יש הגנה על פיצויי הפטורין, קל וחומר שתהיה הגנה על כספים שהופרשו כדי להבטיח את הקצבה של העובד, אחרת יגרם לו ולבני משפחתו נזק בלתי הפיך. לכך נועדה הצעת החוק הזאת, להשוות את המעמד של כספים המופקדים להבטחת זכויות הקצבה של העובד ולהגן עליהם מפני עיקול, העברה או שעבוד."

(דברי הכנסת, חוברת יד, עמ' 4678)

אין חולק, כי עד תיקון 18 שנחקק ביום 28.7.98 סעיף 26 נתן הגנה מפורשת רק לכספי הפיצויים. ברם, בענייננו, החייב הפסיק להפריש לקרן הפנסיה כבר בשנת 1997 ואף הפסיקתא שאישרה את העיקול ניתנה בטרם נכנס התיקון לתוקפו. לפיכך, עולה השאלה האם סעיף 26, בנוסחו המתוקן, המעניק הגנה לכספי הקצבה בנוסף לפיצוי הפיטורים חל בנסיבות המקרה שבפנינו.

לדעתי, יש להשיב לשאלה זו בחיוב, וזאת בשל מספר טעמים: נוסח החוק הנוקט בלשון עבר " ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה"; מועד כניסת התיקון לתוקף בטרם הגיע מועד הזכאות של החייב לכספים שנצברו לטובתו בקרן; תקנון קרן מקפת ותקנות מס הכנסה הקובעים איסור על העברת זכויות עמית או שעבודן לאחר; כמו גם תכלית החוק המבקש להעניק הגנה מפני עיקול לכספים שהופרשו ע"י העובד לצורך פנסיה, כספים המופרשים לאורך שנים רבות, גם טרם כניסת התיקון לתוקפו.

האם ההגנה על פיצויי פיטורים וכספיים המצויים בקרנות גמל היא הגנה מוחלטת מפני הוצאה לפועל?

סעיף 26 בניסוחו הסופי כיום, קובע כך:
26. סכומים משוריינים –
(א)   סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 , או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל  או   -לתשלום פיצויי פיטורים ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה
(1)   אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה;
(2)   אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
(ב)   הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה שנוספו על סכומים כאמור.
לכאורה, עפ"י לשון סעיף 26 לחוק לא ניתן להטיל עיקול על כספים אלו. אך, בפסיקה נחלקו הדעות בשאלה האם תכלית החקיקה היא הגנה על כספים מפני המעביד ונושיו בלבד או האם נועד סעיף זה להגן על הכספים גם מנושי העובד.
בפרשת עסאם קבע כב' השופט ס' ג'ובראן, כשהוא מתבסס על דברי הצעת החוק לתיקון מס' 3 המפורטים לעיל, כי תכלית ס' 26 לחוק להגן על הכספים מפני נושי המעביד אך הסעיף לא נועד להגן על הכספים מפני נושי העובד:
"גם אני סבור כי סעיף 26(א) לחוק פיצויי פיטורים נועד להגן על כספים שהפקיד המעביד למטרת תשלום פיצויי פיטורים לעובדים, מפני נושיו של המעביד, ולחסום את הדרך בפניהם מלשים ידיהם על כספים אלה, והוא לא נועד להגן על העובדים מנושיהם הם, ולכן סעיף זה לא חל על המקרה שבפנינו, והעיקול שנעשה על כספי המבקש היה כדין (ראה ה"ח פיצויי פיטורין (תיקון מס' 3) תשל"ג-1973 עמוד 165)."
הגנה על זכויות עובד בהליך הוצאה לפועל

השופטת שטופמן קבעה כל" "לגישתי, פרשנות תכליתית של החוק מביאה לכלל מסקנה כי ראוי שתנתן הגנה מוחלטת מפני עיקול הכספים ע"י נושי המעביד, באופן שיפגע בזכות העובד לקבל את פיצויי הפיטורים וקצבת הפנסיה המגיעה לו. ברם, באשר לעיקול כספים ע"י נושי העובד עצמו, יש ליתן הגנה יחסית. ואבאר.

מקום בו טרם נתגבשו זכויות החייב בכספים אלו, קרי בטרם הגיע המועד שבו זכאי החייב למשוך כספים מקופת הגמל, יש להגן על העובד ולדאוג כי כספים אלה ישרתו אותו בהגיעו לפנסיה כשיגיע המועד לכך ויהיו מוגנים מפני עיקול ע"י נושיו.

אך כשזכותו של החייב נתגבשה וגמלה, אין מדובר עוד בכספי פנסיה הראויים להגנה. החייב יכול לממש את הכספים שנצברו לזכותו, ומכאן שכספים אלה הם כספי החייב וניתן להטיל עליהם עיקול.

אין חולק שעם קבלת הכספים לידיו, זכאים יהיו נושי העובד לעקל את הכספים ולהפרע מהם. לגישתי, משהכספים נותרו בקרן, רק משום שטרם נעשתה הפעולה הטכנית של משיכתם ע"י החייב, אין בכך כדי להתיר לחייב להשתחרר מתשלום חובותיו לנושיו, וסבורה אני כי ניתן להטיל עיקול על הכספים.

פרשנות זו עולה בקנה אחד, הן עם לשון החוק, תכליתו, הפסיקה שהובאה לעיל וההבחנה בדיני עיקול עליה עמד כב' הנשיא א' גורן, בבר"ע 13911/96 אלומנרקיס בית מסחר לפרופילי אלומיניות בע"מ נ' שמש רות ואח' (טרם פורסם, 18.2.97) לפיה בניגוד לקופת גמל רגילה בה הכספים עומדים לרשות העמית בכל עת והוצאתו בטרם עת, אפשרית גם אם ההטבות להן זכאי יפגעו, הרי שבקופת גמל לקצבה הזכות לקבלת הכספים טרם התגבשה, והיא מתקיימת רק בהתקיים מקרים המוגדרים בתקנון. זאת ועוד, הכספים שמקבל העמית בקרן אינם פועל יוצא של הכספים שהופרשו, אלא נקבעים לפי נוסחה מוכתבת לקרן. וכך נקבע:
"זכויותיה של החייבת בקרן הן זכויות פנסיה עתידיות אשר טרם התגבשו. אין עומדים בקרן, לרשות החייבת, כספים אשר היא יכולה למשוך כעת, ומשאין לה "נכס", אין לנושה מה שיעקל"
ומן הכלל אל הפרט. בענייננו, במועד הטלת העיקול ע"י המערערת טרם התגבשה זכות החייב בכספים בקרן הקצבה, ולפיכך, בדין קבע ראש ההוצל"פ כי משלא הונחה התשתית העובדתית המלמדת כי גמל המועד לתשלום הכספים לחייב, הכספים אינם ניתנים לעיקול.
מאז החלטת ראש ההוצל"פ שניתנה ביום 20.5.04, נכנס לתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 הקובע לעניין עיקול כדלקמן:
25.  -איסור העברה, שעבוד או עיקול של זכויות עמית
(א)   …
(ב)   זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות לעיקול אלא לפי הוראות שיקבע השר בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובכפוף להוראות כל דין; בתקנות כאמור רשאי השר –
(1)   לקבוע תנאים או נסיבות שבהם ניתן יהיה לעקל זכויות עמית בקופת גמל;
(2)   להתיר, דרך כלל או בתנאים ובנסיבות שיקבע, עיקול של חלק מזכויות עמית בקופת גמל ששוויין מעבר לסכום שיקבע;
(3)   לקבוע מועדים ותנאים לגיבוש זכות העמית למשוך כספים מקופת גמל אף לפני המועד שנקבע לכך לפי סעיף 23, לצורך מימוש עיקול שהוטל מכוח תקנות שהותקנו לפי סעיף זה.
(ג)   לא יהיה תוקף להעברה, לשעבוד או לעיקול של זכויות עמית שנעשו בניגוד להוראות לפי סעיף זה.
בית המשפט המחוזי בהלכה בנושא הגנה על זכויות עובד בהוצאה לפועל

לסיכום פסק הדין ההלכה היא:

רשימת הכללים לנושא עיקול כספי עובד בהוצאה לפועל מובאת עבורכם ממש כאן בצורה מסודרת
עורך דין הוצאה לפועל מסביר על זכויות עובד בהוצאה לפועל
  • כאשר מדובר בנושים של המעסיק (אנשים שהמעסיק חייב להם כספים ושפתחו נגדו תיק הוצאה לפועל), הם אינם יכולים אף פעם לבקש לעקל את הכספים שהפקיד המעסיק עבור עובדיו בקופת גמל לפנסיה או לפיצויי פיטורים.
  • כאשר מדובר בנושים של העובד עצמו (אנשים שהעובד עצמו חייב להם כסף, ושפתחו נגדו תיק הוצאה לפועל), ניתן להטיל עיקול על הכספים בקופת הגמל רק כאשר מגיע מועד פרעונם או מועד הזכאות למשיכתם מקופת הגמל (מועד הפיטורים, הגעה לגיל פרישה וכו').
  • אם הגיע המועד שבו רשאי העובד למשוך את הכספים, ניתן להטיל את העיקול גם אם בפועל לא משך העובד את הכספים, אלא העדיף להשאירם בקופת הגמל.
  • בכל מקרה לא ניתן להטיל עיקול על כספים אלה בטרם הגיע המועד למשיכתם.

רחל רייצ'ל שחר ושות' – עורכי דין ונוטריון (2004) מומחים לדיני פשיטת רגל. המשרד מעסיק עורכי דין ונוטריונים בעלי ניסיון מעשי של עשרות שנים ומספק פתרונות יצירתיים ותוצאות יוצאות דופן.

0
כל הפתרונות במקום אחד
0
שנות ייצוג משפטי
% 0
נצחונות בתיקים
% 0
שקט נפשי
+ 0
לקוחות מרוצים
צרו קשר לקבלת ייעוץ ללא עלות