Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

הבנק "שכח" לדווח על הסדר חוב והחייב לא יצא לחתונת בנו בחו"ל

הבנק "שכח" לדווח על הסדר חוב והחייב לא יצא לחתונת בנו בחו"ל

תוכן עניינים

הבנק "שכח" לדווח על הסדר חוב ותיק ההוצאה לפועל נשאר פתוח החייב לא הגיע לחתונת בנו בחו"ל שכן צו עיכוב היעציאה מהארץ לא בוטל

מוקד השירות והתמיכה של הכונס הרשמי והממונה על חדלות פירעון
*5067 למחייגים מחו"ל: 972-8-6831673 שעות מענה טלפוני ימים א' עד ה', בין השעות 8:00 עד 16:00. המוקד אינו מעניק ייעוץ משפטי פרטני. אם ברצונכם ביעוץ על ידי עורך דין חדלות פרעון או עורך דין להסדרי חוב ניתן ליצור קשר עם משרדנו בימים א-ה בשעות 08:00-18:00 בטלפון 03-7949755 נא להכין את השאלה מראש על מנת לקבל שירות יעיל ומהיר
עורך דין להסדר חוב בטלפון

החייב עוכב בשדה התעופה ולא הגיע לחתונת בנו פסק דין שמבהיר מדוע נדרש עורך דין להסדרי חובות

במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתח בנק נגד חייב הוטלה על החייב מגבלת יציאה מהארץ.

החייב הגיע עם הבנק להסדר חוב שבמסגרתו החייב התחייב לשלם לבנק סכום של 14,000 ש"ח. הוא שילם בעת חתימת ההסדר 12,500 ש"ח, והוסכם שהיתרה בסך 1,500 ש"ח תשולם בחמישה תשלומים.

החייב הקדים את התשלומים ושילם 1,000 ש"ח בשני מועדים, כך שנותר חוב בסך 500 ש"ח בלבד.

הבנק לא דיווח ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר החוב ועל התשלומים ששולמו כתוצמאה מכך סכום החוב המעודכן בהוצאה לפועל היה 21,000 ש"ח ולא 500 ש"ח כפי שאמור היה להיות.

זמן קצר לאחר חתימת הסדר החוב הגיע החייב לשדה התעופה עם בתו ובת זוגו לצורך טיסה לרומניה להשתתפות בחתונת בנו, אלא שאז גילה לחרדתו בשדה התעופה  שיש נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ורק כנגד תשלום של כ-21,000 ש"ח יוכל לעזוב את הארץ.

לא עזרו כל תחנוניו של החייב והסבריו שהגיע להסדר חוב עם הבנק. משטרת הגבולות עיכבה אותו והחייב לא הגיע לחתונת בנו.

בעקבות כך, הגיש החייב תביעה לקבלת פיצויים נגד הבנק.

לטענת הבנק, החייב ידע שהוטלה הגבלה על יציאתו מהארץ במסגרת התיק בהוצאה לפועל, והחייב לא ביקש לבטל את ההגבלה.

בית המשפט קבע כי:" אין חולק בין הצדדים כי עקב חוב לבנק לאומי פתח הנתבע כנגד התובע תיק הוצאה לפועל מס' 02-28824-03-1 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").

לאחר משא ומתן בין הצדדים הם הגיעו להסדר פשרה ביום 24.2.2011 לפיו התובע ישלם לנתבע לסילוק חובו סך של 14,000 ₪.

עם חתימת הסכם הפשרה שילם הנתבע לנתבעת סך של 12,500 ₪ לידי בא כח הנתבע ולאחר מכן שילם סך של 1,000 ₪ בתאריכים 6.3.2011 ו- 14.4.2011 ובכך לטענתו הקדים לשלם לפני המועד הקבוע בהסכם הפשרה.

כל שנותר לשלם על פי הסכם הפשרה נכון לאותו מועד הוא סך של 500 ₪.

במוצאי שבת שנפל ביום 23.4.2011 הגיע התובע לשדה התעופה ביחד עם בתו הקטנה ובת זוגו כאשר הם התכוונו לטוס לרומניה לצורך השתתפות בחתונת בנו הבכור.

לתדהמתו בשעה 23:04 עצרה אותו משטרת הגבולות והודיעה לו שבתיק ההוצאה לפועל הוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ שנשרם ביום 31.3.2011 ורק כנגד תשלום של 20,991 ₪ יוכל לעזוב את הארץ.

התובע טען כי מדובר בטעות קשה וכי יתרת החוב היא רק 500 ₪ שגם אותו עליו לשלם עד ליום 30.8.2011 אך כל תחנוניו לא עזרו.

התובע טוען כי לא יכל לשלם את הסך של 20,991 ולכן בלית ברירה נאלץ ביחד עם בתו ובת זוגו לשוב לביתו במפח נפש קשה"

הבנק טען בכתב הגנתו שהחייב בכלל לא ביקש לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ.

מדובר כמובן בטענת סרק של הבנק שכן ברור שאילו היה החייב מיוצג על ידי עורך דין להסדרי חוב, עורך הדין היה עומד על כך שיבטלו את צו עיכוב היציאה מהארץ.

בית המשפט קבע שהבנק התרשל כאשר לא דיווח על הסכם פשרה וקבע כך:

"מהוראות סעיף זה אני למד ומסיק מספר עניינים: ראשית, חובה על נושה שהגיע להסכם פשרה מול חייב לדווח לרשם ההוצאה לפועל על אותו הסכם.

מוקד השירות והתמיכה של הכונס הרשמי והממונה על חדלות פירעון

*5067 למחייגים מחו"ל: 972-8-6831673 שעות מענה טלפוני ימים א' עד ה', בין השעות 8:00 עד 16:00. המוקד אינו מעניק ייעוץ משפטי פרטני. אם ברצונכם ביעוץ על ידי עורך דין חדלות פרעון או עורך דין להסדרי חוב ניתן ליצור קשר עם משרדנו בימים א-ה בשעות 08:00-18:00 בטלפון 03-7949755 נא להכין את השאלה מראש על מנת לקבל שירות יעיל ומהיר

מסקנה זו מקבלת משנה תוקף כאשר הוטלו לבקשת הנושה הגבלות על החייב. שנית, לשון הסעיף הינה לשון צווי דהיינו אם נוכח הרשם כי החייב עומד בהוראות הסכם יורה על ביטול ההגבלה.

להבדיל בסעיף 66ד. (ב) לחוק הרשם רשאי לבטל הגבלות מיוזמתו או לבקשת החייב אם מצא שהדבר מוצדק.

לכן אני קובע כי כשנקט המחוקק לשון צווי בסעיף קטן ג' הכוונה היא לצווי.

 לאור זאת שומה היה על הבנק לדווח על ההסכם על מנת שרשם ההוצאה לפועל ישקול האם לבטל את ההגבלות.  הטלת החובה על הנושה לדווח לרשם ההוצאה לפועל על ההסכם שהושג ועל העמידה בתשלומים ואף למעלה מכך הקדמת תשלומים נובעת מיחסי הזהירות בין הצדדים.

נושה חב חובת זהירות כלפי חייב בהפעילו הליכי הוצאה לפועל. הטלת חובה זו מוטלת ביתר שאת עת הנושה נוקט בהליכים דרסטיים כגון הטלת הגבלות שמשמעם פגיעה בחירותו של חייב.

בין יתר ההגבלות המוטלות, הגבלה על רישיונו של החייב ומתן צו עיכוב יציאה מהארץ. לכן בעת שקמה עילה לבטל את ההגבלה חובה על הבנק בשל יחסי הקרבה בינו לבין החייב לדווח על כך לרשם ההוצאה לפועל.

מדובר בהטלת חובה שאינה מטילה מעמסה חריגה על הבנק. הבנק הוא ששולט בנקיטת הליכי גביה במסגרת תיק ההוצאה לפועל ולכך השליטה על ביטולם אף היא מוטלת עליו".

בית המשפט אמנם פסק פיצוי לחייב אבל את חתונת בנו החייב, למרבה הצער פספס.

המסקנה היא שכדאי מאוד לוודא שהסדר החוב שאתם חותמים מכיל סעיף של הסרת כל המגבלות

ביטול מגבלה על רישיון נהיגה
ביטול עיכוב יציאה מהארץ
ביטול עיקול חשבון בנק
ביטול עיקול משכורת
וכל מגבלה נוספת שהוטלה עליכם.
חשוב לוודא שהבנק מסיר את כל המגבלות שהוטלו עליכם לאחר חתימת הסדר

ביטול מגבלה על רישיון נהיגה

ביטול עיכוב יציאה מהארץ

ביטול עיקול חשבון בנק

ביטול עיקול משכורת

וכל מגבלה נוספת שהוטלה עליכם.

רחל רייצ'ל שחר ושות' – עורכי דין ונוטריון (2004) מומחים לדיני פשיטת רגל. המשרד מעסיק עורכי דין ונוטריונים בעלי ניסיון מעשי של עשרות שנים ומספק פתרונות יצירתיים ותוצאות יוצאות דופן.

0
כל הפתרונות במקום אחד
0
שנות ייצוג משפטי
% 0
נצחונות בתיקים
% 0
שקט נפשי
+ 0
לקוחות מרוצים
צרו קשר לקבלת ייעוץ ללא עלות